Logo

רצפת האגן

 המונח "רצפת האגן" מתייחס לקבוצת השרירים הסוגרת את מוצא האגן מלמטה וכוללת את הסוגרים של מערכת השתן התחתונה, את התמיכה השרירית העליונה והתחתונה של הלדן ואת הסוגר הפנימי והחיצוני של החלחולת. זוהי תשלובת מורכבת של שרירים, גידים ורקמות אחרות התומכת באברי האגן: הלדן, החלחולת, הרחם וכיס השתן.


הפרעות ברצפת האגן הן תופעה שכיחה ומטרידה, ולפעמים גורמת אף לנכות, והיא יכולה לפגוע באנשים בכל גיל ומשני המינים כאחד, על אף שהיא יותר שכיחה בנשים. התסמינים של לקות רצפת האגן שייכים לאחת משלוש הקבוצות האנטומיות שרצפת האגן מעורבת בהן: מערכת העיכול, מערכת השתן ומערכת המין.
השפעות של הריון ולידה, הזדקנות, השמנת יתר, הבלות, ניתוחים קודמים באזור האגן ומאמץ פיזי מתמיד - כול אלה יכולים לגרום הפרעות בתפקוד רצפת האגן. הם יכולים להסביר הפרעה מקומית, אך התפקוד התקין של רצפת האגן מושפע לרעה גם ממצבי לחץ נפשי, מגורמים רגשיים ואירועים טראומטיים מהעבר. בהיבט זה, הפרעות של רצפת האגן הנן ביטוי לקשר לקוי בין המוח לרצפת האגן.


מאחר ורוב האנשים נמנעים מלדבר באופן פתוח על התפקוד של רצפת האגן שלהם, הרופאים בדרך כלל אינם מודעים להן דיים ואינם בקיאים די הצורך בתחום רפואי זה, ולכן ההפרעות בתפקוד רצפת האגן הן בבחינת "מחלות שבצל".
הגישה הרפואית לתופעות פתולוגיות אלה חייבת להיות רב-תחומית ואינטגרטיבית. זוהי בדיוק מטרתו של המרכז שלנו, אשר הוקם לפני שנתיים במרכז הרפואי ע"ש שיבא.

 

מהן התלונות האופייניות של הפרעות רצפת האגן?

 

תסמינים רבים ושונים מעידים על קיום פתולוגיה ברצפת האגן:

  • עצירות
  • אי שליטה בסוגר המעי
  • תסמונת המעי הרגיז (IBS)
  • לקות בתקשורת בין רצפת האגן למרכזי עצבים מוחיים
  • כאב אגן כרוני (וגיניסמוס, כאבי בפות, דלקת ערמונית, דלקות ברקמות שלפוחית השתן ועוד)
  • אי נקיטות שתן
  • הפרעות התרוקנות
  • צניחה של אחד מאברי האגן
  • מצבים פרוקטולוגיים (השייכים לחלחולת)
  • הפרעות בתפקוד המיני

 

מי נפגע מכך?

 

מצבים אלה פוגעים בחלקים ניכרים של האוכלוסייה. כרבע מכלל תושבי העולם סובלים מעצירות. אי נקיטות שתן קיימת ב-30 עד 40% של הנשים המבוגרות בארצות הברית (נתונים ע"פ בורגו 1991). ההיארעות של אי נקיטות הצואה מוערכת כ-7.1% מכלל האוכלוסייה. בנשים מעל לגיל 18 היא מגיעה ליותר מ-18% ופוגעת במחצית (50% !) מכלל האוכלוסייה הזקנה במוסדות (נתונים ע"פ דרוסמן 1993). השילוב של אי נקיטות שתן עם אי שליטה בסוגר המעי מתרחש ב-56% מכלל האוכלוסייה הזקנה במוסדות.

 

מספר האנשים הסובלים מטחורים מוערך כ-15%, ואילו 2% סובלים מפיסורה (סדק) של פי הטבעת.

הקשר בין מצבים אלה ידוע היטב והוא קיים ב-25% מהמקרים.

 

איכות חיים

 

למרות הפגיעה הקשה באיכות החיים של הסובלים ממצבים אלה, החומרה של ההפרעות זוכה להערכת חסר ולעתים קרובות אינה מטופלת כיאות.

חיי היומיום של אנשים הסובלים מהמצבים הללו נפגמים בהיבטים רבים, והם מאבדים לעתים קרובות את האימון בעצמם, את ההערכה העצמית ובמקרים רבים (של אי נקיטות) את העצמאות. המבוכה שלהם גורמת להם להשתתק. רבים מתכחשים למצבם. על פי מחקרים אחדים, רק כעבור שנים חלק קטן מהסובלים (37% רק כעבור 10 שנים של סבל) מעזים להיוועץ ברופא שלהם (נתונים ע"פ דופר, 1989) ורבים עוד יותר סבורים, כי הרופא שלהם אינו מעוניין כלל לשמוע על התסמינים שלבם. רק לעתים רחוקות, אם בכלל, ננקטת גישה רב-תחומית. קיימת העדפה מוגזמת בבחירת הטיפול הכירורגי בבעיות של צניחת רצפת האגן. קיימים עדיין מיתוסים ואמונות מוטעות המסבירים מדוע מטופלים רבים חושבים כי ההפרעות בתפקוד רצפת האגן הן חלק טבעי מההזדקנות וכי הניתוח הוא הפתרון היחיד. כל כך הרבה צריך לשנות!

 

*אין באמור בתכנים באתר כדי להוות ייעוץ ו/או המלצה לבירור ו/או מתן חוות דעת בעניין ו/או אבחון ו/או בסיס להמלצה טיפולית וכן אין באמור באתר משום תחליף לקבלת חוות דעת אישית, רפואית, מקצועית ומסודרת מגורם רפואי מוסמך שיבחן את כל הנתונים האישיים הרלוונטיים של המשתמש.

 

חזרה